פסק-דין בתיק ה"פ 581-09
|
ה"פ בית משפט השלום ירושלים |
581-09
14.3.2011 |
|
בפני : שמעון פיינברג סגן לנשיאה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. זאב מקובר 2. גיטל מקובר שרה |
: בנק מזרחי טפחות בע"מ |
| פסק-דין | |
מבוא וטענות הצדדים
1. בתובענה שלפנינו, שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה, עותרים המבקשים לסעד הצהרתי שיורה למשיב (להלן: הבנק) לערוך חישוב מחודש של כל ההחזרים החודשיים שביצעו המבקשים על חשבון שתי הלוואות משכנתא שנטלו מן הבנק ביום 10/12/01 באופן שיעודכן כל החזר והחזר לפי שערו היציג של הדולר בכל אחד מן המועדים שבהם בוצע ההחזר, ותוקטן בהתאם יתרת החובה של המבקשים בספרי הבנק. בבסיס התובענה של המבקשים עומדת הטענה כי ההלוואות נשוא התביעה היו הלוואות דולריות, והבנק פעל שלא כדין עת חישב את החזרי ההלוואה לפי שער הדולר "המינימאלי" שקבע הבנק ולא לפי שער הדולר היציג הידוע במועד החזר כל תשלום ותשלום. לטענת המבקשים, עובדות אלה התגלו להם רק בעקבות ירידה חדה שחלה בשער הדולר בשנה החולפת להגשת התובענה, שהייתה לטענתם אמורה להביא להפחתה חדה בסכום תשלומי החזר המשכנתא החודשיים של המבקשים, אך משלא אירע הדבר, פנו המבקשים ביום 1/9/08 בבירור לבנק. בדיקה זו העלתה לראשונה כי הבנק חישב את ההחזרים החודשיים שלא לפי שער הדולר היציג הידוע במועד החזר כל תשלום ותשלום, אלא לפי שער הדולר היציג "המינימאלי", שלטענת הבנק מעוגן בסעיף 1 ד' להסכמי ההלוואה. לטענת המבקשים, אופן חישוב החזרי תשלומי ההלוואות דנן נעשה שלא כדין, בניגוד לחוזה ובניגוד למצגים שהציג הבנק למבקשים בדבר היות ההלוואות הלוואות דולריות.
3. הבנק הגיש תשובה להמרצת הפתיחה, ובפתחה העלה טענות מקדמיות לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות ו/או שיהוי ו/או בהיעדר כל בסיס משפטי או עובדתי לטענותיהם, בהיותה של התובענה אכסניה בלתי ראויה להעלאת טענותיהם ובהיותה של פנייתם זו לבית המשפט לוקה בחוסר ניקיון כפיים.
לגופו של עניין, טוען הבנק כי בשום מקום לא נכתב ולא נאמר למבקשים כי ניתנת להם "הלוואה דולרית", אלא הלוואות שקליות שמוצמדות לשער הדולר עם רצפת שער, וכך נאמר מפורשות בסעיף 1ב(ד) להסכמי ההלוואה. הבנק אף טוען כי תנאי ההלוואות הנדונות נקבעו בהתאם לדרישות בנק ישראל והמפקח על הבנקים, וסעיף הצמדה הזהה לסעיף הספציפי הנדון כאן אף אושר מפורשות על ידי בית הדין לחוזים אחידים כסעיף בלתי מקפח במסגרת ח.א. (י-ם) 8002/ 02 המפקח על הבנקים נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ (להלן: עניין הבנק הבינלאומי).
4. בד בבד עם הגשת תגובת הבנק להמרצת הפתיחה הגיש הבנק בקשה בכתב לסילוק התובענה על הסף בכל אותן עילות סף שהעלה בכתב תגובתו להמרצת הפתיחה. לאחר שהוגשה תגובת המבקשים לבקשה, והבנק השיב לתגובה, ניתנה החלטת בית משפט מיום 3/2/11 הדוחה את מרבית עילות הסף שנטענו בבקשה. באשר לעילת ההתיישנות, נקבע בס' 9 לאותה החלטה, כי חל על המקרה הנדון חריג ההתיישנות שלא מדעת הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 היה ויתברר במהלך שמיעת הראיות כי העובדות העומדות בבסיס התובענה נעלמו מן המבקשים מסיבות שלא היו תלויות בהם ושאף בזהירות סבירה לא היו יכולים למנען.
5. מטעם המבקשים העיד המבקש עצמו, ואילו מטעם הבנק נשמעה עדותו של מנהל מחלקת מטה המשכנתאות בחטיבה הקמעונאית בבנק, מר דרור פלדמן (להלן: נציג הבנק).
דיון והכרעה
6. הסוגיה העומדת לפתחנו היא, בעיקרה, שאלה פרשנית של מנגנון ההצמדה שנקבע בשני חוזי ההלוואה נשוא התביעה.
שתי ההלוואות שעומדות במוקד התובענה שלפנינו הן הלוואות שקליות הצמודות לשער הדולר ונושאות ריבית בשיעור לייבור + 1.75%.
7. בסעיף 1 ד' לחוזי ההלוואה נקבע מנגנון הצמדת סכום ההלוואה לשער הדולר באלה המילים:
"אם יתברר כי השער החדש, לגבי סכום כלשהו ששולם ו/או יש לשלמו ע"ח קרן ו/או ריבית חוזית בגין חלק זה עלה לעומת השער היסודי, ישולם אותו סכום כשהוא מוגדל באופן יחסי לשיעור העליה של השער החדש לעומת השער היסודי. אולם אם יתברר כי השער החדש ירד או לא עלה לעומת השער היסודי, ישולם אותו סכום, לפי ערכו הנקוב (הדגשה שלי - ש.פ.) ."
בסעיף ההגדרות בחוזה ההלוואה מצויות הגדרות למונחים "השער היסודי" ו"השער החדש", אך לא מצינו הגדרה כלשהי, לא בסעיף ההגדרות ולא בסעיף עצמו, לצמד תיבות "ערך נקוב".
וכך הוגדרו "השער היסודי" והשער החדש" בסעיף 1 א' בחוזים נשוא התביעה:
"השער היסודי", משמעו -
(א) לגבי כל סכום מתוך חלק זה ששילם/ישלם הבנק למוטב כמפורט בהסכם, משמעו - שער החליפין שנקבע לאחרונה לפני תאריך הביצוע של אותו סכום.
"השער החדש" , משמעו -
(א) ...
(ב) לגבי כל סכום אחר שישולם לבנק ו/או שהלווה חייב בתשלומו ע"ח חלק זה, משמעו - שער החליפין שנקבע לאחרונה לפני היום בו ישולם אותו סכום לבנק, בפועל."
8. הצדדים חלוקים בשאלה כיצד לפי סעיף זה על הבנק לחשב את ההחזרים החודשיים ששילמו המבקשים על חשבון פירעון ההלוואות ממועד שבו החלה ירידה בשער היציג של הדולר מתחת לשער הדולר שהיה ידוע במועד לקיחת ההלוואות, שהוא אותו "שער יסודי" שנקבע בחוזה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|